1. בקרה פיזית: שמירה על לחות הסביבה בין 40% ל-60% (באמצעות מכשיר אדים או צמחים פנימיים) יכולה להפחית את הסיכון לחשמל סטטי. נתוני בדיקת איגודי טקסטיל מראים כי על כל עלייה של 10% בלחות, המתח הסטטי יורד בממוצע של 15%-20%.
2. טיפול כימי: חומרים אנטי-סטטיים (כגון מלחי אמוניום רבעוני) יכולים לנטרל מטענים על ידי הגדלת המוליכות של פני הסיבים. עם זאת, טיפול זה עשוי להשפיע על תחושת הבד ודורש ציפוי מחדש תקופתי.
3. בחירת חומרים: מיזוג עם סיבים טבעיים (כגון תערובות כותנה-פוליאסטר) יכול לאזן בין תכונות אנטי-סטטיות לעמידות. מומלץ ששיעור הסיבים הטבעיים בתערובת יהיה גדול או שווה ל-30% (עיין בתקן הבדיקות AATCC TM76).
4. טכניקות לבישה: הימנע משכבות בדים סינתטיים מרובים כדי להפחית את אזור החיכוך; תעדיפו בדים עם משטח מנומנם (כגון בד מוברש), שכן המטען מתפזר דרך פריקת הסיבים.
